בין כתליו החמימים והמחבקים חיים כ- 200 ילדים בסיכון בגילאי 18-6, שמופנים ע"י משרד הרווחה מכל רחבי הארץ. הילדים הגיעו ממשפחות במצוקה ובחוסר יכולת של ההורים לגדל אותם. יחד עם זאת ובניגוד להנחה הרווחת על ילדים בסיכון – הם נחנו ביכולות ובכישורים טובים שאנו רוצים לחשוף ולממש. כל מי שנכנס לבית מזהה מיד את ייחודו – שילוב בלתי רגיל של בית חם ומחבק, שעוטף את ילדיו באהבה ובנתינה תוך עבודה מקצועית עפ"י מודל סדור ומוקפד. עם צוות רחב ומאמץ יומיומי ובלתי מתפשר, אנו פועלים לנתב כל ילד לשבירת מעגל המצוקה. אנו מאמינים שאם נסייע לכל ילד להתמודד עם טראומות העבר, הוא יצליח להתגבר על קשיי ההווה, למצות את יכולותיו ולשבור את מעגל המצוקה בעתיד. כדי לחולל שינוי כה משמעותי בחיי הילדים אנו פועלים עפ"י מודל משולש בהקניית:
רוצים להיות חברים שלנו?
תמלאו את הטופס ונוכל לשמור על קשר :)
ברוכים הבאים לבית הילדים ע"ש צבע (אלעזרקי)!
בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי – זהו בית שמשנה חיים.
מימוש היכולות
כי זה המפתח לחיזוק
הדימוי העצמי ולמוטיבציה
להמשיך להשכלה גבוהה,
הדימוי העצמי ולמוטיבציה
להמשיך להשכלה גבוהה,
יציבות
ההבטחה שיש לו
בית לתמיד ושנהיה
שם בשבילו בכל רגע בחייו,
בית לתמיד ושנהיה
שם בשבילו בכל רגע בחייו,
חיזוק רגשי
באמצעות תרפיות שונות
כי נפש בריאה היא התשתית לשינוי.
כי נפש בריאה היא התשתית לשינוי.
הבוגרים שלנו מוכיחים שמודל העבודה עומד ביעדיו, ולא בכדי הוא הפך למודל חיקוי למוסדות ילדים בארץ ובעולם. כמו הורים שגאים בילדיהם כך ויותר אנו גאים על שגידלנו, טיפחנו והצלחנו להוציא ממעגל הסיכון כ-200 בוגרים, שעברו לצד התורם של החברה. הם מתקדמים בכל תחומי החיים – משרתים בצבא ביחידות מובחרות, לומדים באוניברסיטאות וחלקם כבר אקדמאים לתואר ראשון ושני, עובדים במשרות בכירות, מתחתנים ומקימים משפחות משלהם- זוהי מהותה של שבירת מעגל המצוקה.
0
206
בוגרים
0
27
חיילים
0
72
נשואים
0
184
נכדים
בואו תגלו מגוון פרוייקטים באמצעותם תוכלו לעזור
סיפורי הצלחה
נעמי
הכירו את נעמי, בנקאית אישית, בוגרת לימודי ממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי, ובעיקר… בוגרת שלנו. אה, והיא גם מאורסת. נעמי זכתה לצאת מטעם בית הילדים למשלחות ברואנדה, לונדון ומנצ'סטר ועבדה במוזיאון השואה בוושינגטון.
"הבית המיוחד שלי זימן עבורי במה לפיתוח יכולותיי… נפתחו בפניי עולמות חדשים גם על פני הגלובוס".
שלמה
שלמה שלנו, שהגיע אלינו בכיתה ו' עם אחיו הגדולים, סוגר היום מעגל. הוא נשוי לתפארת, שעובדת כרכזת בבית הילדים – יותר מזה? אחרי שירות קרבי בנח"ל, הוא מתמסר ללימודי חינוך.
" הרצון לעזור ולתת לאחרים הוא חלק ממני מאז ועד היום, וכבר בבית הילדים תמיד שמחתי לסייע לכל מי שפנה אליי בבעיה כלשהי."
הראל
הראל, השריונר שלנו, הספיק כבר לעשות תואר ראשון, תעודת הוראה, וכיום הוא מורה, אבל הכי חשוב – הוא נשוי באושר (לעו"סית שעובדת עם נערות בסיכון!) ואב ל-3 ילדים מקסימים.
"בית הילדים היה ונשאר עבורי בית אמיתי עם ניחוח משפחתי. בבית הזה רכשתי את היסודות להקמת משפחה נורמטיבית שלא הייתה לי כילד, ולמזלי הטוב יש לי כיום."
אורטל
מי לא מכיר את אורטל? הילדה שהייתה מובילה חברתית בבית הילדים, לוחמת קרקל, בוגרת תואר ראשון בקרימינולוגיה, וכיום נשואה ואם לילד חמוד, ועובדת בבית…בית הילדים כמובן!
"בית הילדים… המקום שהיה ויהיה ביתי לעולמים, המקום שבו אני יודעת שכולם יהיו שם בשבילי לכל מה שאצטרך אי פעם – עצה, תמיכה, כתף חמה".
רוברט
רוברט מגדיר את עצמו כאיש משפחה במהותו, ומה זאת משפחה הוא למד כשגדל בבית הילדים. כיום, אחרי תואר ראשון בחינוך + לימודי סיעוד הוא עובד כאח מוסמך בשירותי בריאות כללית, נשוי ואב לשני ילדים מתוקים.
"בית הילדים הוא הבית שלי לתמיד…. זה המקום שבו הרגשתי תמיד שמאמינים בי ועושים הכול כדי שאצליח."
דני
דני שגדל בבית הילדים מגיל 6 היה נחוש לשבור את מעגל המצוקה, והצליח. העובדות מדברות בעד עצמן: לוחם בסיירת גבעתי, מצטיין דיקאן במשך 3 שנים בפקולטה למשפטים, יועץ משפטי, נשוי ואב ל-5 ילדים. איזה ילד גדל פה!
"אני רציתי בדיוק את מה שרצו עבורי בבית הילדים – לשבור את מעגל המצוקה שממנו הגעתי. ועשיתי זאת."
איציק
איציק מעיד על עצמו, שהספיקו לו 4 שנים בבית הילדים כדי לקבל את ההכשרה הכי טובה לחיים העצמאיים. כיום הוא קצין בחיל השריון, חדור מטרה לתרום מעצמו למדינה, להתקדם ולהתעצם אישית.
"בבית הילדים… זו הייתה מכינת המכינות שהכינה אותי לאתגרים הרבים העומדים בפניי היום, ולאלה שלבטח מחכים לי בעתיד."
אלינור
אלינור מספרת שבית הילדים נתן לה הרגשה תומכת וטובה, שמישהו אהב אותה, שלמישהו היה אכפת ממנה. אלינור סיימה בהצלחה שני תארים. הראשון הנדסה תעשיה וניהול, והשני במנהל עסקים.
"בית הילדים נתן לי תחושה שתמיד יש שם מישהו בשבילי. גם אחרי שסיימתי את התיכון שמרנו על קשר לאורך השנים. השילוב בין כח רצון, האמונה בעצמי והעבודה הקשה, הם שהובילו להצלחה שלי. יחד עם זאת, אם הפנימייה לא הייתה מאוחריי לא הייתי מצליחה להפוך למי שאני היום"