שירות לאומי בבית הילדים- מזה אומר?

מאת יהודה כהן


רעיון השירות הלאומי בבית הילדים קוסם לבנות רבות (וגם לבנים), אך האם הן באמת מבינות במה דברים אמורים? מה משמעותו של שירות כזה עבורן? מה יידרש מהן? על מה הן יידרשו לוותר? ברוב המקרים התשובה היא: לא. כשמועמדת לתפקיד מקשיבה לסיפורי בנות ששירתו בבית הילדים – היא שומעת בדרך כלל על החוויות, התוצאות, הסיפוק, מה זה נתן להן.... והיא לא מבינה עד כמה היא צריכה לתת כדי לסיים את השירות בהצלחה. כשהיא נכנסת לבית הילדים היא רואה הרבה יופי והדר, אך אינה יודעת איזו עבודה סיזיפית עומדת מאחוריהם. עליה לדעת!


לפקוח עיניים בכניסה

מאמר זה אינו בא להרתיע כי אם להבהיר, לא להרחיק מהתפקיד אלא לקרב אל הווייתו האמיתית. מטרתו היא לסייע למועמדת לשרת בביתנו לתאם את ציפיותיה, להכיר את המציאות השונה אליה היא נכנסת, לבחון את הדברים בעיניים פקוחות, ולהגיע להחלטה אם זהו אכן השירות בו היא רוצה. עליה להבין שלא מדובר בניסיון אתגרי או הרפתקה. מדובר בדיני נפשות!!!


להתאים באישיות

מלכתחילה, לא כל אחת מתאימה לתפקיד. ב´תנאי הקבלה´ כלול מטען של ערכים חינוכיים: אהבת האדם, עזרה לזולת, כבוד וסובלנות, ועוד. בת שירות צריכה להיות מצוידת במיומנויות חברתיות גבוהות, באנושיות, ביכולת נתינה ייחודית, ובעיקר – ביכולת ויתור עצומה.


להיות שם בשבילם

זו המטרה, זו המנטרה, זו ההוויה – השירות נעשה למען ילדי בית אלעזרקי. הם הסיבה – הם ולא בת השירות, הם ולא הערך המוסף בו היא תזכה. הם והעשייה המיוחדת עבורם, הכרוכה בויתורים רבים כמעט בכל תחום. הדבר מגיע לכדי ביטול מסוים של ה"אני", במובן של דחיית הרצונות והסיפוקים האישיים לצורך מתן קדימות לצרכיהם של האחרים.


להיות הכול עבורם

להיות בת שירות בבית הילדים זה להיות: אמא ואבא, אחות, מדריכה, מחנכת, פסיכולוגית, חברה.... שזה אומר: להעיר בבוקר, להלביש, לרחוץ, לסרק, לשלוח לגן ולבית הספר, לקבל את פני הילד בצהריים, לעזור בהכנת שיעורים, להכין למבחנים, לשחק, ללוות לחוג, לקחת לקופת חולים, לטפל בילד חולה, להתלוות לביקור אצל חבר, ללכת לאסיפות הורים, לארגן יום הולדת ועוד....

תוך כדי ביצוע אינספור המשימות צריך לדעת: להטות אוזן קשבת, לשמור סוד, לגעור, להסביר, לתת עצה, לחבק, לנגב את הדמעות, לעודד, לומר את המילה הנכונה, להתגלגל יחד מצחוק, לספר סיפור לילה טוב ועוד... ואת כל הדברים האלה צריך לעשות גם כשלא מתחשק וגם כשהכוח אוזל.

עם זאת, בת השירות אינה לבד במערכה. איש אינו מצפה מנערה בת 18 להיות סופר-וומן. בית הילדים הוא גוף מקצועי שיש בו הכוונה והדרכה, וכל בת שירות זוכה לליווי ותמיכה לאורך כל הדרך.


לחולל שינוי... דרך הפרטים הקטנים

יש נערות שנכנסות אל התפקיד מתוך שאיפה נהדרת לתקן עולמות שלמים. בדמיונן הן עורכות שיחות נפש ארוכות עם הילדים, הופכות ילד עצוב לשמח בלחיצת כפתור. לצערנו, לא כך זה עובד במציאות. בת השירות אינה מתקנת עולם ומלואו במעשים גדולים ונשגבים. לפעמים תיקון עולם מתחיל מלהביא חולצה נקייה לילד, מטפיחה על השכם ברגע הנכון, מליווי במבט, ממילה אחת או אפילו ללא מילים. עבודתה של בת השירות מורכבת ממיליוני פרטים קטנים.


להיות בת שירות בבית הילדים זה לתת:

דוגמה אישית, חינוך, תשומת לב תמידית, אהבה, הבנה, שעות עבודה מסביב לשעון. ההתנדבות מובנית בתפקיד – הוא דורש להתנדב בכל מצב וללא הפסקה.

להיות בת שירות בבית הילדים זה לתת. נקודה.


זה לקבל:

מצד אחד - אחריות וסמכות אישית כלפי ילדים, שלא תמיד מוכנים לכך ולעיתים אף מתמרדים.

מצד שני - מרות וביקורת מהממונים והמפקחים.

לקבל משימות ולבצען, לקבל אילוצים, לקבל ולהכיל מצבים ואנשים שונים.


זה לוותר:

על הפרטיות – כי אי אפשר אחרת בבית שחיים בו יותר מ-200 בני אדם.

על זמן חופשי - כי המושג הזה כמעט ולא קיים בעבודה בבית הילדים.

על חופשות – כי לעיתים יש אילוצים שמחייבים להישאר בעבודה.

על רצונות אישיים – כי אלה אינם "האישיו" כאשר ההתמקדות היא בצרכי האחרים.


זה להסתדר:

עם כולם - עם הילדים וקשייהם, עם הממונים ודרישותיהם, עם בנות השירות האחרות ודרכי חשיבתן ועשייתן. היחסים הטובים עם כל פרט במערכת הינם חלק מהעבודה ולא מטרה בפני עצמה.

החברות מיועדת להנעה ולא להנאה.


וזה להמשיך:

למרות אכזבות, משברים, עייפות, רגעים קשים, ניסיונות כושלים ומאמצים שנראים חסרי תוחלת. להמשיך גם כשהתוצאות אינן מיידיות. מילות המפתח הן עקביות והתמדה. בת שירות בבית הילדים זורעת בדמעה, ממתינה ימים רבים בדמעה, וקוצרת כעבור זמן רב - בדמעה וברינה.